חברת החשמל לישראל בע"מ נ' רוזנבלום

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין.

ביום 27.10.10 ניתן כנגד המבקש פסק דין, בהעדר התייצבות לדיון ההוכחות אשר נקבע לאותו היום.

המבקש מנמק את אי התייצבותו בטענה של טעות ברישום ביומנו.

עוד נטען כי ב"כ המבקש התייצבה באופן מיידי לאחר שנודע לה על קיום הדיון, אולם פסק הדין כבר ניתן.

למעשה מבקש המבקש לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט, ולא מחמת הצדק, שכן אין טענה לפגם בהליך.

על מנת שיבטל בית המשפט את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, על הצד המבקש לפרט את הסיבות למחדלו, ולהוכיח כי קיימת לו הגנה סבירה לתביעה.

בעניין זה אמר השופט בך בע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פד"י לז' (3) 431:

"אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט יעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה ארעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח דעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן".

עוד נפסק, לא אחת, כי השאלה השניה היא העיקר ולשאלה הראשונה אך נודעת חשיבות משנית.

במקרה דנן, הצביע המבקש על סיבת מחדלו – טעות ברישום היומן.

משהועמדה ב"כ המבקש על טעותה, היא מיהרה להתייצב בבית במשפט, בניסיון לתקן מחדלה. ההתייצבות היתה כמעט באופן מיידי.

עיון בכתבי הטענות שהגיש המבקש, מעלים כי לתובע טענות הגנה ראויות, אשר מן הראוי כי תשמענה.

באשר לטענת המשיבה כי יש לדחות הבקשה עקב לאי צירוף תצהיר לבקשה – אף המשיבה לא צרפה תצהיר לתגובתה, ומשכך – טענה זו נדחית.

לאור האמור, אני מוצאת כי מתמלאים התנאים המתבקשים לצורך ביטול פסק דין מחמת שיקול דעת בית המשפט.

אשר על כן - פסק הדין מיום 27.10.10 בטל בזאת.

אני קובעת התיק לישיבת הוכחות ביום 16.5.11 בשעה 9:30.

הצדדים ידאגו להתייצבות העדים מטעמם.

הוצאות בקשה זו תלקחנה בחשבון בתוצאה הסופית של התביעה.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"א, 11 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.